עמוד הבית / הכירו את הסקייטר / הכירו את הסקייטר (1): קטיה קרסנר מהמקימות של קבוצת בנות בלונגבורד
קטיה קרסנר מקבוצת בנות לונגבורד

הכירו את הסקייטר (1): קטיה קרסנר מהמקימות של קבוצת בנות בלונגבורד

אנו מתחילים בסדרה של ראיונות אישיים עם סקייטרים בארץ שכדאי ושווה להכיר, בחורות ובחורים (צעירים ומבוגרים כאחד), שחיים ונושמים סקייטבורד, לונגבורד וכד’, שעושים ותורמים לסצינה ומאוד היו רוצים להדביק חברים חדשים באהבה לסקייטבורד ולונגבורד. אנו שמחים להשיק את סדרת הראיונות  עם קטיה קרסנר, מהמייסדות של  קבוצת “בנות בלונגבורד”, על קבוצת הבנות סיפרנו בהזדמנות קודמת, הפעם נכוון את הזרקור אל קטיה עצמה, כדי להכיר קצת יותר.

אחת הסיבות שאנו מתחילים בסדרת הראיונות, היא כדי שתוכלו לראות בעצמכם שאף אחד לא נולד “כוכב” או “מקצוען”, כולם מתחילים מלמטה, לומדים נופלים ומתמידים, וכמו כן, רובם קיבלו פרגון ועזרה מחברים שכבר היום עמוק בסקייטבורד אז אם אתם מתחילים או רוצים להתחיל תהיה לכם פה דוגמא אישית מסקייטרים וסקייטריות נבחרים וכמו כן אם אתם כבר עמוק בסצינה, תמיד מומלץ להשיט יד ולעזור לחברים והמתחילים כי אל תשכחו גם אתם הייתם כמותם.

דבר אחד קטן לפני שמתחילים, אם גם אתם רוצים להופיע באחת מהכתבות הבאות בסדרה, מעולה! כתבו אלינו team@sk8r.co.il או הכנסו לעמוד יצירת קשר ונשמח ליצור עימכם קשר.

טוב, אז אחרי כל ההקדמה הארוכה, עכשיו אפשר להתחיל, אז היינו לנו כמה וכמה שיחות והתכתבויות עם קטיה בנוגע לקבוצת הבנות ובכלל בנושא תכנים ולמידה, קטיה תמיד היתה עם נכונות לעזור ולהשקיע, לאט לאט הבנו שיש פה בחורה מיוחדת שתרמה ותורמת לסקיצה של הלונגבורד ובנות בלונגבורד ושווה להכיר ולשמוע את הסיפור שלה, קחו כמה דקות והכירו את קטיה קרסנר…

 

קטיה קרסנר - קבוצת בנות לונגבורד

קטיה קרסנר. צילום: גיל טרנוס

כרטיס ביקור
שם מלא: קטיה קרסנר (או בשמי המלא, יקטרינה קרסנר)
כינוי: קט, זה הקיצור המקובל
גיל: 23
עיסוק בחיים: כרגע במעמד סטודנטית לעיצוב בלונדון ורוכבת על 4 גלגלים לשאר החיים.

מתי התחלת לעסוק בסקייטבורד?
אחרי כישלון בשנות החטיבה תפסתי את העניין לפני כמעט 4 שנים.

האם את זוכרת את הסשן הראשון שלך?
ברור! הסשן הראשון היה מאורגן על ידי בעזרת תומר מ״סליק״ חנות סקייט/לונגבורד וכל המסביב. התרחש בהרצליה וכלל בחורה אחת ושני חברות שלי שבאו לתמוך! התרגשתי מאוד ולמרות ההופעה המעוטה הוא היה מעולה ומרגש, כי זו הייתה התחלת דרך.

האם היו לך גם רגעים פחות טובים?
פציעות וכאבים הם אף פעם לא גורם לפרוש אלא רק דחיפה להמשיך. כל מה שקשור ללונגבורד וסקייטבורד הוא כיף!

מדוע התחברת ללונגבורד?
אחרי התאהבות בסנאובורד, הצלחתי בקושי לתרגל את הספורט, מצאתי את עצמי בדבר הכי קרוב לזה שאפשר לעשות ולקחת איתי לכל מקום.

לאיזה סקייטריט בארץ תרצי לפרגן?
אני בהחלט אפרגן לבר שחר שהפגשה שלנו הייתה עניין מהשמיים. היא בחורה חזקה בכל תחום בחיים ובלי בולשיט. היא בסקייט ולונגבורד הרבה לפני כל אחת אחרת שהכרתי בארץ, אף פעם לא ויתרה ותמיד דוחפת קדימה. אני מעריצה מספר אחת!

האם תרצי לפרגן גם לסקייטריט מחו”ל? 
הבחורה שנתנה לי את ההשראה להתחיל לדחוף קדימה היא אמנדה פאול (Amanda Powell), היא נתנה השראה להרבה מאוד בחורות בכל העולם לדחוף את עצמן יותר ויותר. יצא לי להכיר בשנה האחרונה עוד בנות נהדרות בתחום כמו סינדי צ׳או (Cindy Zhou) ונסטיה קוזינה (וAnastasia Kuzina) שהן בנות שפשוט חיות את החיים על 4 גלגלים.

מה יש לך לספר על קבוצת הבנות?
קבוצת הבנות התחילה להתגבש לפני כשלוש שנים כשהתחלתי לרכב והבנתי שאני רוצה לחלוק את התשוקה ואת הכיף הזה עם עוד בנות. חיבור נשי בתחום הוא משהו אחר, עדיין יש דחיפה וסוג של תחרות אבל גם הרבה מאוד תמיכה ועידוד, אחרי הכל אנחנו נלחמות פה בעצמנו ובסטריאוטיפים קדומים.
מאז ההשקה השאיפה המרכזית היא לגבש קהילה של בנות רוכבות ולחשוף את הספורט לכמה שיותר נשים, אני חושבת שאנחנו ביחד עושות את זה מעולה. זה כבר חלק מהשגרה שלנו ומשהו שאני לא רואה את עצמי בלעדיו ואני בטוחה שאני לא לבד בהרגשה.

לאן את רוצה להגיע בסקייטבורד? מה השאיפות שלך בסקייטבורד?
אני אשמח להגיע לכל מקום שהוא ייקח אותי! זה נהדר להיות חלק מקהילה עולמית. הרקע התרבותי שלי מאוד מעורבב והזהות העצמית שלי מוצאת הרבה מאוד יציקות בלונגבורד וכל תרבות הסקייט. זה כמו בית שני.

האם לדעתך לסקייטריות יש סגנון בהתאם למדינה, ארץ המוצא שלהן?
בטוח יש. אפשר לראות מרחוק איפה שולט יותר הדאון היל ואיפה הדאנסינג. כמובן במקומות יותר קיצוניים אפשר לראות בבהירות את השוני, לקחת את דרום קוריאה ודרום אמריקה למשל, כל אחד מתעסק ושולט בתחום שונה אבל כולנו בסופו של דבר משפחה.
בתור אחת שחייה בחודשים האחרונים בלונדון, הנוף באנגליה מאוד שונה, לונדון בעיקר שטוחה, לעומת זאת הסצנה שלמדתי להכיר בחודשים האחרונים שלי פה היא מאוד פרירייד ודאון היל, בלי גבעות מטורפות אבל בהחלט כאלו שאפשר לתפוס מהירות עליהם. פשוט צריך להגיע אליהם קודם.
לא הכרתי פה כמות בנות כמו שציפיתי, מה שקצת ציער אותי מאחר וחשבתי עם גודל המדינה תבואו גם גדול הקבוצה, אבל הבנות שרוכבות לא נמצאות רק בלונדון אז לצערי פה גודל המדינה בא רק לרעה, מה שגורם לי להתגעגע לארצנו הקטנטונת עוד יותר.

איזו תכונה את אוהבת בסקייטרים ישראלים? ומדוע?
סקייטרים ולונגבורדים מבחינתי זה אותו דבר. אחד שנותן מעצמו את המאה מאתיים אחוזים שלהן ולא מוותר אחרי כמה נפילות מגיעה לו שאפו. בסופו של דבר הכי חשוב זה לכבד אחד את השני ואני מאמינה שבסקייט יש לא רק זה אלא גם תמיכה וחיבור חברי. לא משנה מראה או שפה. קרש זה קרש.

אילו טיפים את יכולה לתת למי שרוצה להתחיל בסקייטבורד או לונגבורד?
הכי חשוב זה פשוט להתחיל! צעד אחרי צעד, בקצב שלך. לא לנסות לרוץ קדימה מהר אלא ללמוד את הבסיסים ופשוט לא לוותר. זה הכל יבוא בסוף עם התמדה לתשוקה.

אילו טיפים את יכולה לתת למי שכבר עוסקת בסקייטבורד?
להיות פתוחה ולעזור לבנות אחרות להיכנס לתחום, אנחנו מנסות להיות מזמינות ועוזרות בכל עת לכל בחורה שרוצה להתחיל לסוע על סקייט או על לונגבורד זה לא משנה. העיקר לעשות את הצעד הזה .

  • עמוד הפייסבוק של קטיה קרסנר:  facebook.com/katya.krasner
  • הקבוצה  LGC Israel בפייסבוק (מנוהלת ע”י בר ארז לקהל בישראל)
  • עמוד הפייסבוק Longboard Girls Crew Israel (מנוהל ע”י קטיה קרסנר, מתפקד כעמוד אינפורמטיבי, מייצג את הקהילה  לאנשים מהעולם הגדול ומספק מידע על הצלחות, תחרויות וכל התקדמות של הנשים בלונגבורד בעולם לבנות בארץ)
  • גלרית תמונות מלאה של אחד האירועים בקבוצת הבנות (צילומים: גיל טרנוס)
  • רוצים להכיר עוד סקייטרים/ות? סבבה, כנסו לעמוד המרכז את סדרת הכתבות שלנו “הכירו את הסקייטר“.

כן, אפשר להגיב, לפרגן, ועוד כל מיני

אודות נתי בלכר

אוהב, חי ונושם סקייטבורד כבר המון שנים. מאז שהסקייטפארקים נבנו בארץ, זנח את הספוטים בעיר ושורץ בסקייטפארקים ברחבי גוש דן. אם יש לי חלום אז הייתי רוצה שטוני הוק יבקר בארץ...