עמוד הבית / סקייטבורד / רודני מולן מדבר בכנס TED על חדשנות וסקייטבורד

רודני מולן מדבר בכנס TED על חדשנות וסקייטבורד

ועידת TED (ראשי תיבות באנגלית של: Technology, Entertainment, Design; טכנולוגיה, בידור, עיצוב) היא וועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הוועידה הוא “Ideas Worth Spreading”‘, כלומר רעיונות שכדאי להפיץ.
בין המרצים בוועידה בעבר היו נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, סגן נשיא ארה”ב אל גור (ולטענתו הוא גם ממציא האינטרנט), ביל גייטס (מייסד מיקרוסופט), סרגיי ברין ולארי פייג (מייסדי גוגל). בשנת 2012 הוזמן אחר כבוד לוועידה מרצה מיוחד במינו מענף הסקייטבורד, הוגה ופורץ דרך, איש בעל חזון ומעוף, הלא הוא רודני מולן (Rodney Mullen), אגדת סקייטבורד עוד בחייו.

הצופים באולם הוועידה הענק שבאוניברסיטת USC בלוס אנג’לס קליפורניה, היו מומחים מובילים בתחומי המדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים וטכנולוגיה, רודני עלה לבמה תוך כדי מחיאות כפיים סוערות מהקהל, וסיפר באותנטיות מקסימה את סיפור חייו החל מגיל 10, אי שם בשנת 1977 כאשר התחיל לעסוק בסקייטבורד.

כבר בשנת 1979, עם ניסיון של שנתיים בלבד, זכה רודני בתחרות החובבים הראשונה שלו. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1979 זכה רודני מקום ראשון באליפות העולם. כן, תוך שנתיים הוא כבש בסערה את ענף הFree Style ומשם לא עצר לרגע והמשיך להתפתח.
שם ההרצאה: להקפיץ “אולי” ולחדש (!Pop an ollie and innovate)

רודני מולן: הסנדק של סגנון הסטריט המודרני

רודני מולן הסנדק של סגנון הסטריט המודרני בסקייטבורד

רודני מולן

רודני מספר בהרצאה על הכינוי שדבק בו, הסנדק של הסטריט סקייטבורד המודרני (The godfather of modern street skating). מנקודת המבט של רודני הכל התחיל דווקא מהדאיכה המהירה של ענף ה-Free Style, הוא הספיק להיות אלוף רק כעשר שנים, כאשר בתחילת שנות ה-90 ה-Free Style, לא רק שהפך ללא רלוונטי, הוא פשוט חדל מלהתקיים, הספונסרים לא חידשו לו את החוזים וביום בהיר אחד רודני מצא את עצמו ללא מקורות מימון ואלוף לשעבר שהפך ללא רלוונטי. מבחינתו זה היה לחזור לנקודת ההתחלה, אבל עכשיו הוא יכול היה להתחיל משהו חדש…
באחד מרגעי השיא בהרצאה, רודני מצליח להגדיר את תרבות הסקייטבורד בצורה מדויקת, כמו שאף אחד אחר לא יכול לעשות זאת:
“אנחנו לוקחים את זה, הופכים את זה לשלנו ואז אנחנו תורמים בחזרה לקהילה באופן פנימי שמעשיר את הקהילה עצמה. (הכוונה לתרגיל מסוים שמישהו עושה ואז אחרים רואים ומפתחים את זה עוד יותר)
ככל שהתרומה גדולה יותר , כך אנחנו מצליחים להביע וליצור את האינדיבידואליות שלנו. אותה אינדבידואליות היא כל כך חשובה לרבים מאיתנו מכיוון שחלקנו מרגישים דחויים מלכתחילה.
החיבור של כולם נותן לנו משהו שלא יכולנו להשיג כיחידים. יש פה סוג של סימטריה יפה, הרמה שבה אנו מתחברים לקהילה נמצאת ביחס ישיר לאינדיבידואליות שלנו, שאנו מביעים על ידי מה שאנחנו עושים ויוצרים.”

מהשיא חזרה אל נקודת ההתחלה

אולי זה ישמע מוזר אבל רודני מציין שמבחינתו זה היה רגע משחרר, הוסרה ממנו המועקה שיש לאלוף שכל הזמן מתאמץ כדי להגן על התואר והמעמד. הוא קיבל מחדש את החופש ליצור דברים חדשים, וזה מה שבאמת היה עבורו הכח המניע.
רודני חזר לספוטים כסקייטר מן המניין להחליק ובעיקר לצפות בסגנון ה-Street החדש והמתפתח. כאשר ראו אותו החבר’ה, הם חשבו שהוא הולך לתת הופעה מרשימה אבל לא היו לו את המיומנויות החדשות ומהר מאוד אנשים התבאסו…”מה קרה למולן, למה הוא כזה גרוע, הם היו אומרים”.
רודני התחיל שוב מחדש, ממש מאפס, הוא פירק לגורמים את כל התרגילים והמיומנויות מסגנון ה-Free Style, צפה בתרגילים החדשים של ה-Street ופשוט ניסה (והצליח) לאחד ביניהם ברמה הפרטנית והבודדת.
הוא מספר שבסגנון ה-Street המהות היא לצפות ולחקור את הסביבה האורבנית ולחפש בה מקומות עם אתגרים והזדמנויות, איך הספוט יכול לשנות את התרגיל ולקחת אותו צעד אחד קדימה. להסתכל על הספוט ולדמיין מה אתה יכול לעשות פה שיהיה חדש, מקורי, שאפתני ומענין, “איך הסביבה משנה את הטבע של התרגיל”.

הוידוי של רודני…

בעיצומה של ההרצאה בעודו מספר על בחירת ספוטים מאתגרים, החל רודני להתפקע מצחוק, עצר לשנייה והתוודה שהוא מאוד שמח להיות אורח של כבוד באוניברסיטה וזאת מכיוון שבכל הפעמים האחרות שביקר שם, הוא הורחק על ידי אנשי האבטחה בגלל שהפר את האיסור להחליק בקמפוס בסקייטבורד.

איך ממציאים תרגיל?

רודני ממשיך ומספר בהרצאה על התהליך היצירתי שלו, “כל תרגיל שהמצאתי, פיתחתי, משילוב של בין 2-5 תנועות שונות, את התנועות אני מרכיב בהתאם לספוט ולסביבה, אני מסתכל לדוגמה על הקיר שמולי, מנסה להחליק עליו כמה פעמים ולאט מבין אילו תנועות, ממש ברמת הפיסיקה והזרימה יהיו נכונות יותר לשילוב, אני מרגיש את זה ונותן לאינטואיציה שלי להוביל את המהלכים בעת פיתוח התרגיל”.
לדעתו היופי שענף הסקייטבורד הוא שאין אחד שהוא הכי טוב, הטובים והמובילים אגב הם אלו שיצרו סגנון משלהם ובכך הם מבדלים את עצמם, הם מוכרים בזכות הסגנון ולאו דווקא בזכות שהם הכי טובים במשנו מסויים. (אגב, מזכיר מאוד את תפיסת האני מאמין של סרג’יו יופי, סיפרנו לכם עליו בפוסט קודם)
שרודני מנסה להגדיר את הסקייטרים, הוא מתאר אותם כאוטסיידרים, שרוצים להשתייך לחברה, אבל הם רוצים להיות שייכים בתנאים שלהם.

שנותיו היפות של ה-Free Style

רוצים קצת יותר להכיר את הסגנון המדובר? בסרטון הבא משנת 1986 תוכל לצפות ברודני נותן שואו בתחרות ה-Free Style שהתקיימה באושיין-סייד. בהחלט חגיגה לעיניים (:

רוצים עוד מרודני מולן? קדימה תעקבו

כן, אפשר להגיב, לפרגן, ועוד כל מיני

אודות נתי בלכר

נתי בלכר
אוהב, חי ונושם סקייטבורד כבר המון שנים. מאז שהסקייטפארקים נבנו בארץ, זנח את הספוטים בעיר ושורץ בסקייטפארקים ברחבי גוש דן. אם יש לי חלום אז הייתי רוצה שטוני הוק יבקר בארץ...