האבולוציה של הסקייטבורד: מה השתנה ב-60 שנה?

תוך כדי הקפה של הבוקר פתאום עלה בדעתי שהחלקה בסקייטבורד נמצאת בסביבה כבר די הרבה זמן (בערך 60 שנה). אנשים שעטו על גלגלי חימר הרבה לפני שנולדתי וסללו את הדרך למה שבוודאי הפכה לתופעה עולמית. נדמה כי החלקה בסקייטבורד הגיעה לרמות עליהם לא חלמו דור הממצאים והיא מוצאת את מקומה בין ענפי ספורט מסורתיים כמו כדורגל, כדורסל, בייסבול ופוטבול. זה נכון שהורים לא כל כך אוהבים את הרעיון שילדיהם מעדיפים להחליק במקום להצטרף לנבחרת הכדורגל. בעיניי מבט אל היסטוריה שעיצבה את הסקייטבורד זה מסע מרתק, גם בגלל שבפרק זמן כה קצר הסקייטבורד התפתח בצורה מרשימה די בזכות הטכנולוגיה. אז יאללה בואו נצלול קצת יותר לעומק.

שנות ה-50

הגולשים בקליפורניה בתקופות בהם לא היו גלים טובים, הגו את הרעיון המבריק לגלוש על בטון והמציאו את הסקייטבורד . מקורו של הסקייטבורד הראשון מעולם לא הוכח ונדמה שהוא היה המצאה ספונטנית של מספר אנשים. לוחות עץ עם גלגלי רולר-סקייט מחוברים לחלק התחתון הן התכונות של הלוחות המקוריים החלוצים הללו. האם אתם יכולים לדמיין את המבטים על פניהם של האנשים שראו את זה בפעם הראשונה? גולש מדובלל שיער ארוך קורע את הרחובות על 4X2 וגלגלים!
רדיקלי, זה מה שאני חושב עולה במוחם של אלו שמסתכלים על ההמצאה המקורית הזאת.

סקייטבורד עם גלגלי מתכת משנות ה-50

שנות ה-60

ב -1963 הסקייטבורד נהיה פופולרי, מאוד פופולרי הענף החדש היה בשיאו. חברות כמו Jack’s, Hobie ,ו-Makaha החלו לקיים תחרויות אמיתיות של דאון-היל ופריסטייל בהן מחליקים כמו טורג’ר ג’ונסון (Torger Johnson), וודי וודוורד (Woody Woodward) ודני ברר (Danny Berer) סללו את הדרך לדור הבא של המחליקים. ואז, משום מה ב-1965 נדמה שהסקייטבורד פשוט מת. נחשב לתחביב שבא והלך, הפריצה הראשונה של הסקייטבורד הופסקה. מעטים נשארו נאמנים לספורט והמשיכו ליצור לוחות מתוצרת בית ולכוונן את אומנותם. אחת הסיבות לדעתי שסקייטבורד איבד מהמומנטום והפופולריות שלו היתה העובדה שהספורט היה מאוד מסוכן ורבים נפצעו. גלגלי החימר בהם השתמשו לא היו בטוחים והובילו לפציעות רבות. בתקשורת התייחסו לזה כטרנד חולף והשוו אותו להולה הופ או ליו-יו שהפכו לפופולריים באותה תקופה.

שנות ה-70

אז כמו כל הדברים, ברגע אחד, הכל השתנה. המצאת גלגלי Urethane (פולאוריתן) על ידי פרנק נסוורטי (Frank Nasworthy) ב- 1972 אפשרה לסקייטבורד לבצע קאמבק. הוא הקים את החברה Cadillac Wheels. בשנת 1975 הסקייטבורדינג קיבל את הדחיפה אותה היה צריך. ב-Del Mar, קליפורניה תחרות סלאלום ופריסטייל התקיימה בפסטיבל האוקיינוס​​. באותו יום, צוות Zephyr הראה לעולם מה החלקה על סקייטבורד יכולה באמת להיות. הם רכבו על הלוחות שלהם כמו שאף אחד לא עשה לפני בעיני הציבור, נמוך וחלק, והסקייטבורד הפך מלהיות תחביב למשהו רציני ומרגש. בצוות Zephyr היו חברים רבים, אך כפי שחלקכם אולי יודעים הבולטים ביותר היו טוני אלווה (Tony Alva) , ג’יי אדמס (Jay Adams) וסטייסי פרלטה (Stacy Peralta) שהפכו לאגדות חיות עד היום . ואז בשנת 1978 אלן גלפנד (Alan Gelfand) שזכה לכינוי “אולי” (Ollie) המציא תמרון שנתן לסקייטבורדינג עוד קפיצה מהפכנית. הוא היה טורק את הרגל האחורית שלו על זנב הלוח וקופץ, ובכך מקפיץ את עצמו ואת הלוח באוויר. ה”אולי” נולד, טריק שהגדיר את מהפכת הסקייטבורד לחלוטין.
בסוף שנות ה-70 הסקייטבורדינג קיבל עוד מכה כאשר פארקי ההחלקה הציבורים שנבנו סבלו מתעריפי ביטוח שערורייתיים בשל גורם הסכנה.

טריילר הסרט (האגדי יש לומר) Dogtown and Z Boys

שנות ה-80 ושנות ה-90

הסקייטבורדינג ממשיך לצמוח ולהתפתח כתרבות אנטי-ממסדית כפי שכולנו מכירים אותה. גולשים הלכו בעקבות התשוקה לספורט החדש והתחילו לבנות רמפות משלהם בחצר האחורית. מלבד הרמפות שנבנו בחצר האחורית הם ראו את כל העולם כמו פארק החלקה ויצאו לרחובות. במהלך תקופה זו צצו צורות לוח חדשות שאפשרו למחליקים להתגבר על מכשולים בלתי אפשריים. עוד המצאה בשנות ה-80 שיחקה תפקיד גדול בהיסטוריית הסקייטבורדינג. הכוונה היא ל- VHS (הוידאו הביתי). צוות Bones Brigade של סטייסי פרלטה (Stacy Peralta) וג’ורג’ פאוול (George Powell) החלו להפיק סרטוני סקייטבורדינג ששיגעו ילדים בכל רחבי העולם. הצוות כלל את סטיב קבאלרו (Steve Caballero), טוני הוק (Tony Hawk), מייק מקגיל (Mike McGill), לאנס מאונטיין (Lance Mountain), רודני מולן (Rodney Mullen), סטייסי פרלטה (Stacy Peralta), וקווין סטאב (Kevin Staab). זהו הצוות האחראי על התכנית The Bones Brigade Video Show.

בסופו שנות ה-80 הסקייטבורדינג צלל פעם נוספת בפופולריות כאשר החלקת וורט הפכה הרבה פחות פופולרית מאשר החלקת רחוב. בתחילת שנות ה-90 סקייטבורדינג מתחיל לעלות שוב כאשר הוא מוצא מכנה משותף עם מוסיקת הפאנק המתעוררת. ואז בשנת 1995 ESPN מקיים את אירוע X-Games הראשון אי פעם. האירוע היה הצלחה מסחררת והביא החלקה בסקייטבורד למרכז העניין של ילדים צעירים רבים.

שנות ה-2000 וכיום

פארקי החלקה צצים בכל מקום ומשחקי וידאו מאפשרים לכל ילד להיות מחליק. המון חברות מסחריות מוקמות והופכות ליותר ויותר מקובלות ופופולריות. הרעיון שמחליקים הם פושעים, עבריינים צעירי, פוגעים במבנים אורבניים מתחיל להיעלם. אירועי ה- X-Games ממשיכים להיות יותר ויותר פופולריים. אחד הגורמים כיום שהופך סקייטבורדינג לכל כך פופולרי הוא העובדה שמקצוענים עושים כסף אמיתי. זכייה באירועים יכולה להביא מאות אלפי דולרים. ילדים מבינים שאתה לא צריך להיות רופא או עורך דין כדי לעשות כסף. בנוסף לכך, הסקייטבורדינג שיחק תפקיד גדול באופנה ומרוויח את מקומו בקרב ההמונים. חברות כמו Diamond Supply Co, הארלי, וואנס, ו-RVCA עושים מיליונים מאורח החיים של הסקייטבורדינג.
אם זה מה שקרה במשך ה-60 השנים האחרונות אני לא יכול שלא לתהות מה יקרה ב-60 השנים הבאות.

בחרתי לסיים את הפוסט בסרטון מגניב שמצאתי הנותן מבט חזותי יותר של אבולוציית הסקייטבורדינג.

מבוסס על פוסט שכתב טוני אוון (Tony Owen), העורך הראשי והמייסד של ה-  Arkitecht and Skateboarding Magazine 

לפוסט המלא (באנגלית) כנסו לפה: http://www.skateboardingmagazine.com/the-evolution-of-skateboarding-a-history-from-sidewalk-surfing-to-superstardom/

כן, אפשר להגיב, לפרגן, ועוד כל מיני