עמוד הבית / אירועים / יום הסקייטבורד 2015: סיפורים מהשטח
יום הסקייטבורד בספוט אפולוניה שבהרצליה Go SkateBoard Day2015

יום הסקייטבורד 2015: סיפורים מהשטח

בשבועות האחרונים ניכרת עליה בכמות הסשנים (מפגשים) בסצינת הלונבורד בארץ, אולי אלו הימים הארוכים שמספקים אור יום עד מאוחר, או אולי מזג האויר שעדיין לא התחמם מידי או אולי זה פשוט בגלל שהחברים פשוט אוהבים לונגבורד ודאון היל ולא יכולים לעמוד בפיתוי כאשר מכריזים על סשן חדש. ביום הסקייטבורד (העולמי) שהתקיים ב-21.6 התקיימו לפחות שלושה אירועים שווים במיוחד באזור תל אביב רבתי, אבל… משלוש יוצא אחד ולכן ביקרנו במפגש אחד מבין השלושה.

הראשונים שהכריזו על אירוע לרגל יום הסקייט היו החברים משפם (SafamBoards), אז כבר לפני חודש אישרנו הגעה (+ התחייבות לדאוג לשתייה קלה וחטיפים) ובשעה 16:00 בדיוק התייצבנו לנו לסשן דאון היל באפולוניה (סידני עלי).

החברים בשפם דייקנים במיוחד, כבר בשעה 16:00 המקום היה ערוך ומוכן למסדר: גאזיבו, כיסאות, מחצלות ושתייה קרה ומלא (אבל מלא) בורדים מפוזרים על הרצפה, זה היה נראה שיש יותר סקייטבורדים מרוכבים. אט אט הגיעו כולם ולאחר בדיקת שמות (סתם לא באמת) התחיל הסשן בגדול, היתרון הגדול לקיים סשן ביום חול בשעה 16:00 אחה”צ הוא שתנועת הרוחצים בים (והגולשים) יחסית דלילה ככה שהירידה המרכזית ריקה מהולכי רגל ואפשר בכיף לרדת דאון היל מבלי לחשוש מלהתנגש לפגוע במישהו (לא שחסר חששות, כן).

הסשן התחיל כמתוכנן והתפצל לכמה קבוצות, הראשונה קבוצת הארדקור (התותחים הכבדים) התחילו בירידה התלולה והמרכזית נהנו ממינימום של הולכי רגל שיפריעו להם, מצד שני לא מעט חברה החליטו לפעול לפי עקרון סרגל המאמצים ולהתחיל דווקא ברגוע יותר בירידת ה-Melo וקבוצה נוספת החליטה שהיא לוקחת את זה עוד יותר ברגוע ונשארת ברחבת הכניסה ומתרגלת סליידים על מישור עם מדרון קליל.

סקייטרים מושכים תשומת לב אין מה לעשות

אין ספק שהסקייטרים הלכו ומשכו תשומת לב באותו יום, החל מהגולשים שבאו לסגור את היום בגלישה והחליטו להמתין 5 דקות ולצפות בחברים שוחטים ירידות, זה המשיך מבאי המסגד שהגיעו לתפילת סיום הצום היומי ברמדאן ולא התביישו לבקש מים (אל דאגה היה מים בשפע) והסתיים גם בקבוצת קורס הכנה לצבא (הכנה לסיירות )שתיזזו בגבעות ליד וגם פיזרו (בטעות כי לא היה להם כח לסחוב) כמה צמיגים על הכביש.

ולפעמים החגיגה נגמרת…

אז מישהו היה צריך להרוס את החגיגה, אחרי כשעתיים וחצי אינטנסיביות קיבלנו ביקור של המוקד העירוני, השיטור המשולב של הרצליה, מסתבר שכנראה מישהו התקשר להתלונן שהסקייטרים מפריעים לו (יש לנו חשוד מרכזי אבל נעזוב את זה, לא באנו לרכל) וקיבלנו ביקור של שניים, פקח ושוטר, הם אומנם היו נחמדים ואדיבים אבל הודיעו לנו שאסור לרדת יותר בירידה המרכזית מכיוון שזה מפריע לשלום הציבור.
טוב זה לא באמת הרס אלא רק השאיר טעם מר, למה? כי הרוב כבר היו עייפים ושעתיים של דאון היל באמת שהספיקו.

טוב יאללה, תמונות…

קצת על הספוט “אפולוניה”

נתחיל ונאמר שהחברים אומרים “אפולוניה” אבל תכל’ס זה חוף סידני עלי שרבים מכירים.
בנוסף לירידה המרכזית שנחשבת לתלולה ביותר באזור המרכז ומאפשרת לחברים שרוצים הכי אקסטרים שאפשר בגוש דן, הספוט באפולוניה כולל גם ירידת Melo (ירידה רגועה-מתונה) ממש לפני הכניסה לירידה המרכזית, שמאוד נוחה למתחילים וכן הכביש מאוד רחב, האספלט די חדש ובמצב טוב, חוצמזה שאין הרבה מכוניות ביום חול כך שאפשר לתת בדאון היל מבלי לדאוג מהפרעות כלשהן.
אם כל זה עדיין לא מספיק יש גם רחבה עם מדרון מאוד מתון ליד שער הברזל בכניסה, היתרון ברחבה הוא שהולכי הרגל לא עוברים דרך שם, אז היא ריקה ומתאימה מאוד למי שרוצה להתחיל וללמוד סלייד, קולמן ועוד כל מיני.

ועוד דבר אחרון לגבי המיקום וכיצד להגיע (תמיד שואלים אותנו…ותמיד נענה את אותו הדבר)

כאמור הספוט נקרא אפולוניה אבל תכל’ס זה חוף סידני עלי, סמוך למסגד, שימו לב שאם תשימו “אפולוניה” ב-Waze תגיעו לגן לאומי אפולוניה שזה כ-500 מטר צפונה לסידני עלי.
בתחבורה ציבורית אפשר לרדת באוטובוסים במחלף כפר שמריהו ומשם על הסקייט זה 10 דקות בסבבה.
אפשרות נוספת היא מקניון שבעת הכוכבים או תחנת הרכבת בהרצליה, משם יש לקחת את קו 29 אל כיוון שכונת נוף ים (שגובלת באפולוניה), הקו יוצא כל 15-20 דקות ומגיע אחרי כ-15 דקות אל היעד.

 

כן, אפשר להגיב, לפרגן, ועוד כל מיני

אודות נתי בלכר

נתי בלכר
אוהב, חי ונושם סקייטבורד כבר המון שנים. מאז שהסקייטפארקים נבנו בארץ, זנח את הספוטים בעיר ושורץ בסקייטפארקים ברחבי גוש דן. אם יש לי חלום אז הייתי רוצה שטוני הוק יבקר בארץ...